משחק ילדים או תאונת דרכים 

נאסר תגת ערך שיפוצים בביתו. לשם פינוי פסולת השיפוצים השתמש תגת בטרקטור של שכנו. תגת העמיד את הטרקטור סמוך לביתו והותיר אותו לזמן מה ללא השגחה כשמנועו פועל. לפתע הגיע בנו בן ה - 3 של תגת והחדיר את ידו למנוע הטרקטור. כף היד הימנית של הילד נתפסה ברצועת המנוע הפועל והאצבע השלישית נקטעה.

תגת פנה לחברת הביטוח הפניקס, מבטחת הטרקטור בביטוח חובה, ודרש כי זו תפצה את בנו על הפגיעה.
הפניקס דחתה את הדרישה בטענה שאין מדובר ב"תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אירוע שרק אותו מכסה הפוליסה לביטוח חובה.

חילוקי הדעות בין הפניקס לתגת הועברו להכרעת השופט דן גבאי בבית משפט השלום בתל-אביב.

בפני בית המשפט טען תגת כי מנוע הטרקטור הושאר פועל לצורך מטרת תנועתו העתידית. לפיכך, הוסיף תגת, בעת התאונה הוא, תגת, פעל למטרה הקשורה בתנועתו והעברתו של הטרקטור ממקום אחד למשנהו. מדובר לפיכך בהכשרת הרכב למטרות נסיעה, פעולה הנופלת בגדר דרישת החוק כי השימוש ברכב ייעשה "למטרות תחבורה".

השופט גבאי דחה טענה זו. בנסיבות האירוע, קבע השופט, לא ניתן לומר שהשימוש בטרקטור נעשה "למטרות תחבורה". השימוש לצורך תנועה עתידית אינו נכלל ואינו יכול להכלל במסגרת המונח "שימוש ברכב"; אם לא תאמר כן, ירוקן תנאי זה מתוכן, שהרי כל שימוש שהוא ברכב יענה להגדרה שבחוק. לא לכך כיוונה הכנסת בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

יתירה מזו, אפילו מדובר ב"שימוש ברכב" הרי החוק הוציא במפורש מגדר הכסוי הביטוחי כל טעינה או פריקה של רכב עומד.

במקרה זה, הבהיר השופט, ניתן לומר כי הטרקטור הוחנה ליד הבית על מנת לפנות את פסולת השיפוצים. לפיכך, בעת קרות התאונה, היה תגת עסוק בטעינת הטרקטור, פעולה שאינה מכוסה בפוליסה.

השופט דחה גם את הטענה שהאירוע נכנס לגדר חלופה אחרת שבחוק הקובעת כי חברת הביטוח חייבת לפצות נפגע בתאונה שאירעה עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, גם אם ניצול זה נעשה שלא "למטרות תחבורה".

חלופה זו מתקיימת אמנם כאשר הכוח המיכני של הרכב מנוצל שלא למטרות תחבורה, הסכים השופט, אולם יש להוכיח כי לרכב היה ייעוד נוסף, לא תחבורתי, והשמוש נעשה לשם קיומו של אותו ייעוד.

תנאי זה אינו מתקיים במקרה הנדון. כאן היתה פעולה של המנוע בלבד ותו לא. המנוע לא הופעל כדי למלא איזשהו ייעוד של הטרקטור. קשה לומר כי הכנסת ידו של הקטין למנוע הטרקטור נועדה לשם ביצוע איזשהו ייעוד של הטרקטור.

לבסוף, ניסה תגת להאחז בחלופה נוספת שיש לה כסוי בחוק, הקובעת כי אירוע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו ייכלל אף הוא בהגדרת "תאונת דרכים". במקרה זה, טען תגת, הושאר הטרקטור כשהוא חונה בצורה אסורה, עם מנוע פועל. בכך נוצר סיכון תחבורתי, והילד נפגע כתוצאה ממימוש סיכון זה.

השופט גבאי דחה גם טענה זו. הילד שיחק בקרבת הטרקטור ומנועו הפועל היה גלוי. אצבעו של הילד נפגעה אמנם כתוצאה מהכנסתה למנוע הטרקטור, אולם אין כל קשר סיבתי בין הפגיעה לשימוש בטרקטור למטרות תחבורה. משחק אינו יכול להיחשב כפעילות לצרכי תחבורה.

לפיכך קבע השופט, גם אם היתה מתקבלת הטענה שמדובר בחניה במקום אסור, הרי שוב חסר קיומו של התנאי כי השימוש ברכב ייעשה למטרות תחבורה. משחק ילדים איננו נכנס לגדר שימושי הלוואי של הרכב למטרות תחבורה.

על סמך נימוקים אלה, דחה השופט גבאי את תביעתו של תגת ופטר את הפניקס מכל חבות לפציעת הילד הקטין.

מסמך 345